מסר ל-עצמי: במקום בו אפשר לבחור…גם לנוח בצד הדרך

מסר ל-עצמי: במקום בו אפשר לבחור…גם לנוח בצד הדרך

במקום בו
ענן אפור ומעורפל
עובר מול דלת ביתי
וביחד עם רוח קרה
מרטיב אדמה ועלים
עצים וריהוט גן

במקום בו
אחר כך זורחת השמש
בין צללי עננים לבנים
וציפצוף ציפורים נשמע
כאילו הוא בעצמו עף
על משבי רוח פרצים

במקום בו
האוויר נקי
והאובך שקע
ואור וצל
משמשים בערבוביה
עם גלי קור
עם גלי חום

במקום בו
קירות אבן עבים
מאפשרים דממה פנימית
גם כשרועש ורוגש בחוץ
כשהרוח שורקת
בכל הסדקים ודרך
כל המשקופים

במקום בו
הנוף נפרש, למרחוק
והאופקים מעורפלים
במזרח במערב
בצפון בדרום
והלב מתרחב
למראה המרחבים
הירוקים-אפורים-חומים

במקום בו
הקליטה הסלולרית
חלשה מאוד
ועדיין בדיוק במידה
הנכונה
כדי לתת
כדי לקבל
ברכות ואיחולים
לחג המתקרב השמח

במקום בו
עבר רחוק
והווה מדומה
ועתיד נהדר
נפגשים
סביב שולחן
עגול
עם דימעה
עם קול שקט
עם חיוך
כשהלב מלא

במקום בו
שערי הכניסה ירוקים
והמפתחות צבועים
בכחול של שמיים
ובאדום של גיהנום
בעוד זה ה-אישי
הוא זהוב וגדול וכבד
אבל מוחזק
עם סרט צבעוני
בוורוד ובלילך

אפשר
לחצות סף, לא רק פיזי
אפשר
לבקש ולקבל, הגנה, כשצריך
אפשר
לגעת, בעדינות, בזכרונות רחוקים
אפשר
להאזין, בשקט, למים המצטללים, בתוכי
אפשר
להביט פנימה, עד לקרקעית המוארת
אפשר
לראות את העבר ואת העתיד, משני צידי הסף

במקום בו אפשר
לגעת במילים, במכחול, בצבע, במים

 – במקום בו אפשר לבחור
?אז היכן לצייר

?על הנייר או בנפש

 

 

29-3-2018
קרית-יערים המקראית